יריעות ביטומניות - מערכת איטום עיקרית במבנים
יריעות ביטומניות משמשות מאז שנות השמונים כמערכת איטום עיקרית במבנים, בעיקר בגגות.
היריעות מבוססות על "ביטומן", מוצר תרמופלסטי המתרכך בחום שהינו תוצר זיקוק של הנפט הגולמי.
כבר בעת העתיקה, הוכר הביטומן כפתרון איטום יוצא דופן, אולם, עם הרחבת יישומיו בענף הבנייה העכשווי, נחשפו מגבלות משמעותיות ביישום ובביצועי החומר, כגון:
- פגיעות משמעותית לבליה כתוצאה מחשיפה ממושכת לשמש ולחום
- הופעת קשיחות וסדקים כאשר החומר נחשף לסביבה קרה
- פגיעה באיכויות המרכזיות של החומר כתוצאה מטמפרטורות בלתי מווסתות במהלך שלב ההטמעה
- אתגרי בטיחות ויישום הקשורים בדרישה לעבוד עם החומר בחום קיצוני (מעבר ל-150 מעלות צלזיוס)
החל משנות ה-60 של המאה ה-20, התפתחה גישה חדשנית המשלבת חומרים פולימריים שונים עם הביטומן במטרה לשפר את תכונותיו ולהתגבר על החסרונות המסורתיים.
סוגי הפולימרים בהליך ייצור יריעות ביטומניות
בין הפולימרים העיקריים המשולבים כיום עם ביטומן נמצאים: APP, IPP, PE , SBS. האותיות הלועזיות מציינות את סוג הפולימרים בהם נעשה שימוש להשבחת היריעה.
פולימר APP (ATACTED POLYPROPYLENE) - משמש להשבחת הביטומן ביצור יריעות ביטומניות פלסטומריות. הפולימר משדרג את תכונותיו של הביטומן בכל הנוגע לפלסטיות, שמירה על גמישותו גם בטמפרטורות נמוכות (עד למינוס 15 מעלות צלזיוס), עמידות בחום (עד 145°c) ועמידות משופרת בקרינת U.V, לעיתים משלבים עמו גם פולימר IPP ו- PE.
פולימר SBS ( STYREN-BUTADIEN-STYREN) - משמש להשבחת הביטומן לייצור יריעות ביטומניות אלסטומריות. פולימר זה מעשיר את הביטומן בתכונות אלסטיות מתקדמות, עם יכולת שמירה על גמישות יוצאת דופן אפילו בתנאי קור קיצוניים (עד למינוס 30 מעלות צלזיוס). דביקות, עמידות בקרינת U.V. ובחום.
היריעות משוריינות בלבד פוליאסטר חזק וגמיש, בעל יציבות ממדית בחום, אשר מקנה להן כושר גישור גבוה על פני סדקים בתשתית.
היריעות הביטומניות מסוג APP (יריעות "ביטומפלסט") עמידות היטב בתנאי הקרינה והחום הקיימים בארץ ועל כן הן משמשות בעיקר לאיטום גגות חשופים. יריעות אלה מצופות בגרגרי אגרגט בהיר אשר מיועדים להגן על היריעה מפני קרינת השמש מחד, ולהוריד את הטמפרטורות במבנה מתחת לגג בתקופת הקיץ מאידך.
היריעות הביטומניות מסוג SBS (יריעות "ביטומגום") הינן איכותיות ומתאימות לאיטום גגות חשופים כאשר הן מצופות בגרגרי אגרגט בהיר. כמו כן, הן מתאימות מאד לאיטום אלמנטים במבנה שאינם חשופים לקרינת השמש, כמו מרתפים או גגות מרוצפים (במקרה זה פני היריעות משני הצדדים יהיו חלקים, ללא גרגרי אגרגט).
באלמנטים אלה יש ליריעות מסוג SBS יתרון על פני יריעות מסוג APP הודות לחוזק ההדבקה הגבוה יותר שלהן בחפיפות ולפני שטח הבטון. באלמנטים אשר הגישה אליהם לא תהיה פשוטה לאחר החזרת מילוי הקרקע במרתפים או יישום החיפוי בגגות מרוצפים, יש ליישם שתי שכבות של יריעות, להבטחת האטימות המלאה של מערכת האיטום.
כמו כן, משמשות היריעות הביטומניות כמרכיב עיקרי במערכת איטום מסעות גשרים, הנהוגה בשימוש בגשרים הנבנים ברחבי הארץ. במקרה זה, היריעה הינה יריעה ביטומנית מושבחת ב- SBS ומכילה לבד פוליאסטר חזק במיוחד, לקבלת מאמצי הגזירה המופעלים על המערכת בעת מעבר כלי הרכב עליהם. תחתית היריעה מצופה בציפוי דק מתקלף, שניתן להסיר אותו לפני הריתוך, כך שהביטומן יימס בקלות ויידבק באופן מלא לשכבה מקדימה של ביטומן חם אלסטומרי המיושמת על גבי פריימר אפוקסי ייעודי.
יריעות ביטומניות לצרכים ייעודיים
קיימים סוגים נוספים של יריעות המשמשות לצרכים ייעודיים:
א. יריעות מסוג SBS אשר מכילות תוסף המונע חדירת שורשים. יריעות אלה משמשות לאיטום גינות גג ואדניות גדולות.
ב. יריעות מעוצבות / יריעות שינגלס – יריעות ביטומניות מצופות באגרגט צבעוני בעל תצורות שונות, רובן כדוגמת רעפים, ומיועדות לאיטום וחיפוי גגות משופעים, בהם יש רצון לשפר את המראה החזותי של הגג. יריעות אלה אינן נכללות בהגדרת היריעות הנדרשות לעמוד בתקן הישראלי.
ג. יריעות להדבקה עצמית – יריעות שהשכבה התחתונה שלהן עשויה ביטומן דביק, כך שניתן להדביק אותן לתשתית, על גבי פריימר מתאים וכן אחת לשנייה בחפיפות, ללא שימוש באש. יריעות אלה משמשות בגגות בהם לא ניתן לעשות שימוש באש, או כשכבה ראשונה על גבי תשתית לוחות עץ או בידוד המחוזקים לגג קל, לפני יישום שכבה שניה של יריעות ביטומניות בריתוך.
התקנים ליריעות ביטומניות
משנת 1995, קיים בישראל תקן ליריעות ביטומניות, ת"י 1430/3, אשר מגדיר את התכונות הנדרשות מן המוצר, להבטחת האיכות והתפקוד של היריעות לשנים רבות. תקן זה הינו מחייב, ואין לשווק בארץ יריעות אשר אינן עומדות בו. הניסיון המצטבר על פני השנים הרבות מאז כניסת התקן לתוקף, מצביע על תפקוד טוב ולאורך זמן של היריעות האיכותיות העומדות באופן מלא בדרישות התקן, בד"כ מעל 10 שנים על הגגות החשופים, ולאורך שנים רבות באלמנטים הלא חשופים של המבנה, כמו גגות מרוצפים או מרתפים.
בעקבות פרסום תקן זה, פורסמו גם תקנים 1752/1 ו – 1752/2 המגדירים את אופן הכנת השטח בגגות, אופן היישום של היריעות, פרטי איטום נכונים ופרטים נוספים, אשר מבטיחים קבלת מערכת איטום איכותית על הגג.
הכנת שטח מתאימה של הגג או חלק מבנה אחר לפני יישום היריעות הביטומניות הינה מרכיב חיוני בהצלחת מערכת האיטום. יש לדאוג תחילה לפתחי ניקוז מתאימים ומוסדרים, אשר נמצאים במפלס נמוך מפני הגג ולשיפועים מתאימים של פני הבטון, אשר מובילים לפתחי הניקוז. מומלץ להתקין נקזים איכותיים המשולבים ביריעה ביטומנית בפתחי הניקוז, להבטחת ההתחברות המושלמת של מערכת האיטום לפתח הניקוז.
לפי תקן 1752/1 , בגגות חשופים עשויים בטקל (בטון קל ונקבובי המשמש כשכבת שיפועים בגגות), השיפועים חייבים להיות בשיעור של 2%. בגגות חשופים עשויים מדה בטון (תערובת עדינה וחלקה של בטון), ניתן להקטין את השיפועים ל: 1.5%.
שיפועים אלה נועדו למניעת הצטברות מים (שלוליות) על גבי היריעות הביטומניות בגג, אשר גורמת לבלייה של היריעות ומגבירה את הסיכון לחדירת מים למבנה.
כמו כן, יש לבצע רולקות (העגלות) לאורך קווי המפגש בין משטח הגג למעקות או הקירות המקיפים אותו. זאת כדי לאפשר פריסה של היריעות ללא קיפול או סדיקה של היריעה ולמנוע היווצרות נקודות פתוחות בין יריעות סמוכות. לפני פריסת היריעות הביטומניות בגג, יש ליישם "יריעות חיזוק" לאורך הרולקות, אשר עשויות מיריעות ללא ציפוי אגרגט, ומטרתן לייצר קו הגנה ראשון ואיכותי באזור העיקרי המועד לחדירות מים.